logo
מיסים
חובת דיווח בגין חוות דעת מיסויית
ביום 30.11.2015 אישרה הכנסת את חוק הטבות במס וייעוץ במס (תיקוני חקיקה), התשע"ו-2015. החוק נכנס לתוקף ב-1.1.2016 וחל על חוות דעת שניתנו מיום זה ואילך. החוק מטיל חובת דיווח במקרים בהם ניתנת חוות דעת בכתב, החתומה על ידי נותן חוות הדעת. לצד תיקון פקודת מס הכנסה שינויים מקבילים נעשו בחוקי המיסים העקיפים (מס ערך מוסף, בלו על דלק, מכס ומס קניה).
הדפסה

חובת דיווח בגין חוות דעת מיסויית

ביום 30.11.2015 אישרה הכנסת את חוק הטבות במס וייעוץ במס (תיקוני חקיקה), התשע"ו-2015. החוק נכנס לתוקף ב-1.1.2016 וחל על חוות דעת שניתנו מיום זה ואילך.

החוק מטיל חובת דיווח במקרים בהם ניתנת חוות דעת בכתב, החתומה על ידי נותן חוות הדעת. לצד תיקון פקודת מס הכנסה שינויים מקבילים נעשו בחוקי המיסים העקיפים (מס ערך מוסף, בלו על דלק, מכס ומס קניה).

 

במסגרת התיקון חלה חובת דיווח בגין שימוש בחוות דעת הבאות:

 

1. חוות דעת ששכר הטרחה בגינה תלוי בסכום "יתרון המס" הנובע ממנה:

1.1 חובת דיווח על חוות דעת תחול כאשר שכר הטרחה בגינה מותנה בסכום "יתרון המס" (לרבות חיסכון בחבות המס, דחיית אירוע המס או מועד תשלומו והימנעות מהחובה לנכות מס במקור) שיווצר למקבל חוות הדעת.

1.2 במילים אחרות, כששכר הטרחה אינו קבוע ומשתנה ביחס לסכום הפחתת המס הנובע מחוות הדעת.

1.3 חוות דעת ששכר הטרחה שהתקבל בגינן נמוך מ-100,000 ₪ פטורות מחובת הדיווח.

 

2. חוות דעת שהיא "תכנון מדף":

2.1 מדובר בחוות דעת אשר מכילות בעיקרן תוכן אחיד אשר אינו משתנה לאור נסיבותיו המיוחדות של מקבל חוות הדעת הנ"ל.

      חוות דעת אחידות אלה שניתנו ליותר משני אנשים (שאינם קרובים) בתוך תקופה של שנתיים חייבות בדיווח.*

2.2 לחילופין, חוות דעת שניתנה בעקבות הצעתו של נותן חוות הדעת, כאשר המקבל חויב בסודיות לגבי תוכנה של חוות הדעת, תחשב אף היא ל"תכנון מדף" ותחויב בדיווח.

      נותן חוות הדעת מחויב להודיע למקבלה כי מדובר בחוות דעת שהיא "תכנון מדף". זאת לאור פער המידע המצוי בין הצדדים באשר להיותה של חוות הדעת "תכנון מדף".

יש לציין כי במקרה בו לא התקבלה הודעה מנותן חוות הדעת כי מדובר ב"תכנון מדף" (ע"פ החלופה הראשונה לעיל בלבד*) לא יחוב מקבל חוות הדעת בדיווח.

 

3. חוות דעת הנוקטת בעמדה המנוגדת לעמדת רשות המסים:

שני תנאים בהתקיימותם תחול חובת הדיווח:

3.1 "חוות דעת העומדת בניגוד לעמדה שפירסמה רשות המסים עד תום שנת המס שלגביה מוגש הדו"ח"

3.2 חוות הדעת מקנה לנישום "יתרון מס" של לפחות 5 מיליון ₪ בשנת המס. לחילופין, חוות הדעת מקנה יתרון מס העולה על 10 מיליון ₪ במשך 4 שנות מס לכל היותר.

 

פטורים מחובת הדיווח

  • התיקון, וחובות הדיווח בגינו, לא יחול על מוסד ציבורי כהגדרתו בסעיף 9(2).
  • כמו כן, החוק מחריג מחובת הדיווח יחיד או חבר בני אדם שהכנסתם בשנת המס (שאינה הונית) אינה עולה על 3 מיליון ₪ בשנת המס הרלוונטית.
  • בנוסף חובת הדיווח לא תחול על יחיד או חבר בני אדם שהכנסתם ההונית אינה עולה על 1.5 מיליון ש"ח ובלבד שחוות הדעת ניתנה בקשר להכנסה הנ"ל.
  • חוות דעת שניתנו לגבי סוגיות שנידונו בהליך שומה, השגה או ערעור, אינן חייבות בדיווח במידה וחוות הדעת ניתנה בתקופה בה מתקיימים הליכי השומה ולגבי אותה שנת מס בלבד.

 

אופן והיקף הדיווח הנדרש

  • מקבל חוות הדעת ידווח על כך במסגרת הדו"ח השנתי שהוא חייב בו ע"פ סעיפים 131 (דו"ח על הכנסה) ו- 166 (דו"ח ניכויים) המוגש עבור שנת המס שבה הובא בחשבון "יתרון המס" המבוסס על חוות הדעת.
  • מי שאינו חייב בהגשת דו"ח שנתי כאמור אינו חב בדיווח.
  • במידה והתקבלה חוות דעת לאחר מועד הגשת הדו"ח יש לדווח על כך בתוך 60 יום מיום קבלתה של חוות הדעת.
  • על הדיווח בגין חוות הדעת לפרט אך ורק את עצם קבלת חוות הדעת, הפעולה או הנכס הנידונים בה וכן את סוג סוגיית המיסוי (כגון: ניכויים, פחת, סיווג הכנסה או הוצאה וכו') המושפעת מחוות הדעת. ניתן לראות כי הדיווח האמור אינו כולל את גוף חוות הדעת או את הפרשנות שניתנה בה לדיני המס.